דבקות והתמסרות - הספר

 

פרק ה: לצאת מהכלא - כוח המחשבה

 

תוכן עניינים

שיחה פנימית

לצאת מהכלא

הדרך אל הלא נודע

 

 

שיחה פנימית

את הדרך מרגישה בייסורים, מעבדת, מסיקה מסקנות ותובנות. חווה רגעים של שחרור ומתמלאת בסיפוק. התענוג חולף ברגע, נשכח והייסורים אינם מרפים. שמתי לב שכשאני בשפל רגשי  נוצר בי דחף ליצור, בדרך כלל מציירת או כותבת. בזו הדרך ניקיתי מתוכי כאב, געגועים וברור משמעות המוות בחיי. זה לא היה פשוט. מתוך עליות וירידות התחזקה בי ההבנה שבעצם מתוך ייאוש וצער עמוק מתעורר דבר חדש. הדרך מייגעת, מתישה, מבלבלת, נעה בין ספק לאמונה. ערערתי והרהרתי על קיום האלוהות עד לרגע של החוויה שמילים לא ידייקו על קיומה, נבנה לב חדש. לומדת להכיר בעובדה שכל מה שנותר לי זה להאמין שרק בדרך הדרך שנתנה לי יכולתי להרגיש אלוהים בתוכי.

מסקנותיי :

 

• אלוהים חי בתוכי - ללא אמונה זו הסבל לא נסבל. חייבת להיות הרגשה של תקווה  ואופטימיות, להיות במקום של קבלה. אמונה היא לא הגיונית, שוכנת היא בלב. אמונה מעומק הלב מאפשרת צמיחה, צמיחה יכולה להתרחש כאשר אנו מתים. במצב של חוסר שליטה בגוף והתודעה נעלמת, נוצר מקום ריק המאפשר כניסה לדברים חדשים להתרחש. במצב של חידלון נוצרת לידה מחדש.

• ידיעת משחק החיים - מחייבת לעמוד מול חוקים, לשחק את המשחק. החומר מלמד אותי שהחוק העיקרי הוא עיבוד המחשבה, להיות ערה למחשבות. אני לא המחשבות שלי, המחשבות משקפות את המציאות שלי.

• לאהוב את הדרך - מהיותה כרוכה באהבתו של אלוהים עלי לקבל את כל המצבים. גם אם הפסדתי ונכשלתי עלי להתאמץ ולהמשיך. הקשיים נשלחים אלי דרכו להוביל אותי לידיעת קיום האלוהות.

• מתחת לכל, קיים הצורך להיות נאהב - העולם הגשמי מהותו כסף וכוח. מורכב ממערכות יחסים של רווח והפסד. אלה יוצרים רגשות של קנאה, שנאה, זעם, כעס, חמדנות, מלחמות. יש אשליה שהכסף יקנה לנו את האושר. בעצם הצורך העיקרי שלנו שיוצר את כול הרגשות והקונפליקטים בא מצורך 'להרגיש שאוהבים אותנו'. אין טעם לפרט לפרטים, כל אחד בתוכו ינבור ויבדוק. אני נותנת רק את דעתי מתוך חקירה את עצמי מול העולם.

 

*****

 

 

לצאת מהכלא

הקול הפנימי מציג בפני מסקנה, להתייחס אל תפישת החיים בהסתכלות חדשה. העולם החומרי משמעותו כסף, כסף זה כוח. מאחר והוא כל רצונכם, את זמנכם, יהבכם, מטרתכם, מקדישים אתם לו. הוא החלק העיקרי ואולי אפילו 'בלבד' שהפך להיות למטרה. על בסיס זה נבנות מערכות היחסים ביניכם, על בסיס זה ייווצרו קשרים. מפאת חסרונך בו יצרת את תפיסת המציאות על פי חשיבת הכלל. מקום הכאב בחוויותייך בהעדרו ייצר את תפנית חייך לרגע הזה. הדמעות הזולגות מעינייך מביעות כי ניצני מחשבה עדיין מפעילים זיכרון של עבר והוא מעורר הווה שאין הוא בחלקך. הסורגים דקים, מאפשרים לך לצאת מהכלא. אילו במחשבתך לא יתעורר המאבק, מחשבותייך ייצרו תוצאה אחרת.

באים אנו לחדד בפנייך את כוח המחשבה. דרכך אלינו דרך ליבך הזועק. מחשבכם מביאה אור ומביאה חושך. אין יודעים אתם את הדרך להתקרבות מהיותכם לא יודעים מהו טוב ומהו הפוך לו, מאחר וידיעת הטוב נמצאת מעבר לחושים. למען תדעו מצב של תענוג עליכם להכיר את המצב המנוגד לו. ליצור הרגשה טוטאלית של הנאה מתחייבת לצידה הרגשה טוטאלית מנוגדת לה.

למען להכיר את הבריאה, את האלוהות, יש לצאת ומהקוטביות אל ההכרה. להיות באהבה,  להכיר את טוב הבורא, את האהבה הנצחית. הרגשה זו אין בה דואליות, טוב והפוך, מפגיש את האיזון בין שני המצבים. הרגשה זו יוצרת את השלם באדם ואת ההכרה של חוש חדש. יכולת לחוות חוש זה, מתחייב האדם ליצור תבנית מחשבה חדשה והיא חיבור למחשבת הבריאה. על הפרט, עליו לצאת מדעתו, לבנות קרקע חדשה ולזרוע בה זרעים היוצרים תבנית מחשבה חדשה. זה להיות בהכרה מעבר לראייה הקיימת, פירוק התבנית הישנה. התבנית הקיימת במחשבתו של הפרט יצרה כלא, עליו לפרוץ פתח בתא הכלא עם כלים חדשים.

הכרת החוש החדש תהיה כאשר הרגשה של השתוקקות והזדככות תיצור מחשבה של רצון להשיג מעבר להכרה, מעבר לידוע. להיות בצורך של ילד הרוצה ללמוד מאביו, מצב הנוגד את טבע האדם. בחברה מקולקלת הילד יודע יותר מאביו. אומנם קיים פער הדורות ובהחלט פער זה מחדד את גדלות הידע, אך אין מצב זה מאפשר את הזכות להיות ביחס מזלזל. להיות תלמיד הוא להיות חלול, להיות מוכן להכיל בתוכו תוכן חדש. מצב להיות בשרות, מאפשר יחס נאות, הוגן, בקשרי הערכה ומערכת יחסים של כבוד בין הורה לילד. תכונת ההתנשאות מתחלפת בצניעות וענווה, תקשורת של אמפטיה ואהבת הזולת.

 

כול שעליכם לפתח הוא רצון עז של פנייה.

להיות בעמדת תחנונים, תקרע לגזרים שכבות עטופות בייסורים.

ייחשף מרבד קסמים.

 

עליכם לצאת מגבולות עצמכם. אין באפשרותכם לאמוד את היחסים בין מה שהנכם למי שאתם. הנסתר היא מטרת הבריאה, לאפשר הנאה מהעונג בהשגה והיא דרך החוויה ובאמצעות החושים. באמצעותם יתגלה חוש שקיומו ודרגתו מבוססים על פי רצון עז של צורך קיומי.

 

מתמלאים אתם בטפל, בהישגים חומריים. כאשר המצוי אינו עומד בצפיות והעונג נעדר, מחפשים אתם את אלוהים. ריקנות היא בלתי נסבלת מהיותה יוצרת חוסר משמעות ותוכן,  הרגשת פחד ודיכאון. כדי למלא את החלל נזקקים אתם למשמעות. משמעות מחפשת תוכן, תוכן הוא מילוי, כך מתהלך ההלך אל הלא נודע.

 

*****

 

הדרך אל הלא נודע

הדרך אל הלא נודע מפחידה, היא כמו לצאת למלחמה. אין שום הבטחה של ניצחון, שאצליח לעמוד מול הקשיים. הכישורים להצליח דלים. השק גדוש ועמוס ברצונות להשיג אושר. כול שינוי שאינו עומד בציפיות שלי מטלטל בהרגשת אין אונים, ייאוש, מסיר כול מוטיבציה לפעול, נפער בור שחור. להרים כפיים, ליצור ולנוע בשביל, זה כמעט כמו להיות ציפור. היכן התקווה?, לראות את העולם בכיעורו וחיי, הכאב טשטש את כל האופטימיות שבי. עולמי הרגשי עולה על גדותיו מנהלת איתו דיאלוג כאילו עומדת מולי ישות וזו לא אני. מצחיק ואולי מגוחך אך היה זה פתרון נפלא משום שעלו תשובות והצעות מתוך מקום עמוק וצלול, מדויק להפליא לתובנות משכנעות. רכשתי טכניקה להשיג את התקווה, להבין את משמעות החיים.

כשאת מתכוונת לניצחון מציגה את מלחמה. המשחק הוא על דרך המלך. להרגיש את השלום, איחוד החושים בהרגשה. באמצעותה נחוות עוצמת יכולתכם לעמוד מול אתגרים שגם אם אינם תלויי דבר בידיעתכם, תלויי דבר במהותם. רוצים אתם עצמאות, רוצים אתם חופש ואינכם מוצאים את המילים למשמעות שני אלה. שאלו עצמכם מהי עצמאות, מהו חופש. מהיותכם כבושים בחמשת החושים, פתרונות באים מעולם החושים והם רק חמש.

 

חיפוש מאפשר חופש.

לחוות "עצמי" היא ידיעת התלות, זו עצמאות.

כגודל הרצון ההשגה.

מטרת החיפוש, להביא חופש ועצמאות,

הם בדרך המלך, אל מלכי המלכים.

 

השלום נמצא בתוככם. אין הוא במסתור. עליכם רק להושיט יד ולגעת בו. אך מהיות שני הקצוות בתוככם, הכרת השלום באה מהבנת המלחמה. כאשר מאסתם בתוצאותיה בוחרים אתם שבילים חדשים, להביא שלום פנימי. התעוררות נעשית כאשר המחפש אינו שבע רצון מהיש הקיים. כאשר בהרגשתו הצלחות מכול הסוגים, האישיים והכלליים, הוא מסתפק בהם ונעדר הצורך. מהיות סיבה ומסובב קודם ונמשך בפני כולם, השפעתה תהיה על פי קליטה ופליטה, אישי וכללי.

סיבוביו שלו וסיבובים כללים, אלה ואלה תלויי דבר הם. משמעותו הכלל והפרט יחידה אחת מאחר וכלל נוצר מפרטים. על כן אין באפשרותכם לעשות את ההפרדה, 'אני שייך רק לעצמי'. הפרדה זו היא אשליה שבאה מתוך תבנית מחשבה שיצרה את הכלא, מטבעו אין כלא מאפשר ראייה של רבים, יוצר הוא את הנבדלות בין חושב לחושב.

 

גלים אין באפשרותכם לעצור, תנועתם תביא כל אחד על פי הרגשתו ליעד שעליו להגיע.

היעד משותף לכולם, דרככם שונה.

המכנה המשותף נשאר ניצב, להביא את השלום.

הרגשתכם מביאה את הזיהוי של טוב ורע, הביאו הרגשה של טוב.

כאשר תאמצו הרגשה של טוב, יוצרים אתם תיקון, המשחק משתנה.

 

*****