top of page

פרק ב: אמונה והתמסרות

תוכן עניינים

יקום של ספק

התמסרות

אמונה כדרך חיים

יש להביא כוונה למיקוד

אמונת אמת

כלל ופרט שווים

יקום של ספק

הידיעה הפנימית אינה מחייבת הגיון ואין לה הסבר מילולי, יכולה היא להיות בהרגשת הפרט במצב של אמונה. אין בה את היכולת להביא אמת מוחלטת, מאחר ומילים לא יימצאו את התיאור למי שהיא. ידיעה פנימית היא כוח המניע להוציא מהכוח אל הפועל, מאפשרת לחצות גבולות בעולם של אין גבולות. על כן אין אפשרות לתחם אותה, ומילים יוצרות מרחב של גבול. על כן נמצאת היא מעבר לצורה, מעבר לגוף.

אמונה נרכשת, היא חלק ממך. בתוכה נמצאים כל מחזורי החיים שבנסתר, וכפי שנאמר היא נגלת בחוויה, בקיום ההארה.

התמסרות

בהתמסרות נוכחת האמונה, מהיותה מכילה כוונה. אך מהיותכם מתמכרים לספק נמצא בכם ההיסוס למצבים, בין כף חובה ולכף זכות. למצבים בהם הזכות קוראים אתם ניסים. במצבים בהם הספק ניכר, מרחיקים אתם את אמונתכם. מדוע אנו מדגישים התמסרות לאמונה, מהיות אמונתכם היא מחשבתכם, מחשבתכם יוצרת פעולה. התמסרותכם והזדהותכם למחשבותיכם היא הטבעי לכם.

תוצאות החושב המאמין, תלויות בדרך מחשבת האמונה. אין התוצאה באה להביא את החושב לאמונה, הדרך באה להגשים את הרצון. כאשר נמצא הרצון להביא שינוי בדרך  הדרך, נבנית האמונה על פי גודלו של הרצון להצליח. על כן בדרך הדרך תתפתח האמונה, כי בה נמצא הצורך. 

אמונה כדרך חיים

בהתפתחות הגשמית קשר התלות נובע מאגו, מרצונות אישיים בהשגת יתרונות. כאשר מתפתחת ההכרה בהבנה שאין הקיום שלי בטוח מתוך השתייכות אל הכלל, הבנת התלות מאפשרת אחדות. נכון, קיימת נוכחות של עליות וירידות, אך נבנה משהו חדש, מערכות יחסים בין אדם לאדם הופכות להיות לקשר קרבה בדומה למשפחה.

מחשבתכם בטלטול נמצאת, הופכת היא להיות מטוטלת. כאשר אמונה מתחלקת לחלקים מתחלקת היא על פי מחשבת החושב והספק נשזר בה. כאשר רגשות הפוכים בין הצורך הטוב והתוצאה ההפוכה, אירועים מאפשרים הסתכלות חדשה. למעשה הטלטול מרחיק או מקרב אמונה על פי התוצאה.

יש להביא כוונה למיקוד

ברגע שאימצתם את הידיעה שרצון הוא אגו, שמחשבה והרגשה כפופים לרצון ושהכול תלויי דבר, יש באפשרותכם להפוך קערה על פיה ולהתחבר למהות הטבעית. מערכת יחסים בין האדם למקום ובין האדם לחברו הינה תוצאה של תפיסת מציאות. ההבנה שמינוס ופלוס בהרגשתכם ובמחשבתכם הינו חלק של תהליך להוביל, תאפשר בחירה, 'היכן אני רוצה להיות'. הבנת הניגודים כיחידה אחת תחייב לקיחת אחריות בהחלטות.

אמונה היא יסוד, בסיס, בדרכים הנבחרות. בית שיסודותיו אינם מכילים חומרים מדויקים, בתנועת האדמה יצור חריצים או יקרוס. מכך תסיקו שאמונה בישות האלוהית היא היסוד לעמוד ברעידות האדמה, אלה אירועים. אין הבטחה בתוצאת התענוג, יש הבטחה בתהליך התפתחות התודעה שמקרבת לעומק ומצולות הים אל האינסוף. אמונה אין בה יד ורגל לשכל, השכל יביא הסברים, לוגיקה, מסקנה, ביחד היגיון, הוא ירחיק או יקרב. אמונה שוכנת בהרגשה, ברצון, ודוחפת בעוצמתה לכיוון עליה בתדר ומצטרפת לספיראלה מחשבת הבריאה. אמונה אינה מתחלקת כאשר שזורה היא באמת האבסולוטית. היא אינדיבידואלית כאשר הספק מנתב בין חיוב ושלילה, שם נוכח השכל. 

אמונת אמת

כאשר בהכרתו רואות עיניו וחושיו מתעוררים, תחילתה של מערכת אמונות מגיעה אליו דרך סביבתו. המערכת מעלה ומורידה את תודעתו ההכרתית להביא למידה במעשה. בדרכו ובחושיו ייצור ויבנה מערכת אמונות. עליו ללמוד במסע החיים את מחשבת הבריאה ומטרת חייו. כאשר צמוד הוא למחשבותיו מתרחק הוא מעצמו, כאשר צמוד הוא לחושיו יתקרב אל עצמו. כאשר שניהם דרים באותה כפיפה על ציר מינוס ופלוס, ירידה ועליה, ואלה  בציר הניגודים, יגלה את  האמת. על פי דרך זו בלבד יחווה אמת. ידע כי אמת זו אמת, על פי ההרגשה. אין שניות לרגש אהבה עילאית, כאשר היא נחוות היא לא נחלקת. מתגלית אמונת אמת. 

לתוך קבוצה אתם נולדים, בראשונה היא המשפחה. בחירתכם היא השתייכות לקבוצה בהמשך קניית הרוח כקניין. קבוצה באה לשרת את האינדיבידואל, לפתח את עצמאותו, להביא מגע אל ליבו ע"י רגשות המופעלים כלפיו. ידיעת רגשותיו יובילו אל אמונותיו ובסיסן, יביאו את אמונותיו לביזוי או עילוי, בעילאי ימצא את האמת.

כל עוד יש אמיתות אינדיבידואליות אין אמת אחת.

כלל ופרט שווים

מחשבה יוצרת התנגדות מתוך שורש התפתחות העצמי בכוח להיות חזק, בעוד שמתנועת האבולוציה נעלם החזק מכוח השתייכות אל הכלל ואני חלק מהשלם. חשיבות רבה בהתפתחות ההרגשה, כך נוצרת האחריות האישית מול הסביבה. כמו כד שבור, כאשר נשבר וחלקיו מתפזרים, בהרכב מחודש במידה ויחסר חלק אחד, יאבד את מהותו. על כן זמן זה שמו 'זמן הגאולה', להצמיד אמונה בחשיבות כל אינדיבידואל כחלק משלם.

המשמעות, להיות מסוגל להכיל את הכלל בתוכי. מצב זה דוחה את הצורך בלהתבדל, ביצירת גדרות, חומות. תפילה במתכונת זו, זוכה האינדיבידואל בכוחות הרבים המגדילים אותו. שמיכה מעין זו יש בה את השמחה והאחדות, להיות חרוז מעורב עם חרוזים רבים הנוגעים מאוחדים ויוצרים תכשיט לתפארת.

הבנת התפתחות ההכרה 'אני שייך, משתייך, מצטרף אל הכלל', מאפשרת לקבל את כוח הרבים, בדומה להיות עץ בודד לעומת להיות עץ כחלק מהיער.

Please reload

דבקות בהתמסרות - לזכרו של איציק פרין

© 2023 by Andi Banks. Proudly created with Wix.com 

  • Twitter Classic
  • facebook
bottom of page