top of page

מאת: טובה גלנט ז"ל

אחותו של איציק

 

להורים רחל ודניאל נולד תינוק שובב

שברבות הימים גדל לאיש בעל לב זהב.

 

לגדול לצידו של איציק זו הייתה משימה בלתי אפשרית

כשתמיד הבעיטה או הביס זוהי המנה העיקרית

כשמשהו לא יצא חן בעיניי

מיד השחיז את ציפורניו או את שיניו

אותן נעץ בקורבנו

שבמקרה הייתי אני אחותו.

לא פעם לאחר חטיפת הביס

קשה היה להעירני אפילו ע'י קיס [נשיקה].

והאם צועקת חלושס גייוולד.

הקטנה התעלפה שפכו עליה מים מלוא הכד.

 

תחביב היה לאיציק הפספוס

כל בוקר מן המיטה לקום ללא איפוס

כשעל גופו רק תחתוניו

נעלם מן הבית ואני בחיפושים אחריו

פעם אותו מצאנו בתוך חבית

פעם אחרת מאחורי מכונית

לפעמים על עץ.

כן, כזה היה איציק מן לץ.

 

לא אחת כשהלילה ירד

יוצאים לחפש את הילד מיד

אימא, אח גדול ואחות

יוצאים לרחובות.

שואלים את האזרחים

בודקים את השבילים

למספרה מציצים

כדי שהאב לא ידע על החיפושים

לאחר שעות של תלאות

מוצאים אותו באחת הסמטאות.

 

כן כזה היה איציק הקטון

גם פחדים כמו לכל הילדים

היו מנת חלקו.

למשל:איציק מאוד פחד מרעש האופנוע

ומטרקטור וקטנוע, מן המטוס,מן המטר המתקפל.

כשאת האופנוע ממרחק רב שמע

היה נתפס בהלה וחלחלה

כשרופא בו היה מטפל

ואל גרונו היה מסתכל

איציק לו שגר קללות

מתובלות ועסיסיות.

הילד גדל הוא כבר בכתה ו'

ואני אחותו בתיכון

אמנם אחות מוכה הייתי

אך נחת ממנו כבר אז רוויתי.

כל פעם שנתבקשתי לכתוב חיבור או שיר

פניתי אל אחי הצעיר.

קצת חנחונים קצת לטופים

ומיד היה מתיישב

ואת החיבור כותב.

גאה בעצמי לכתה הגעתי

בפני כולם את החיבור קראתי

והציון כמובן 100 קבלתי.

 

אל המנהלת אימי זומנה

ועל תיכון מיוחד המליצה ואמרה

בנך ילד מחונן

אך אימי אמרה: הוא איננו מעוניין

ומדוע? כי מאז היותו קטן

הכניס לראשו שעליו להיות יורד ים.

ואם כך עליו ללמוד

איי שם בעכו הרחוקה.

 

למרות בכייה של האם וצערו של האח

וכמובן האחות המתוקה

נו,מה עושים?

אורזים חפצים

ולבית הספר בעכו נוסעים.

ובהיותו  בן 15 שנים

בא לחופשה כשהוא מאיר פנים

בביטחון האופייני לו

קבע והחליט עם חבר לקנות סירה.

כמובן שהרכישה לא בוצעה

כי האגורה אז לא הייתה בנמצא

אך לא עבר הרבה זמן

ואיציק הופיע עם מכונית הילמן

שאותו לאחר כמה נסיעות השליך לים.

עוד ועוד אפשר על איציק לספר ולחרוז

אך לא רוצה להלאות אתכם.

 

ולסכום: אני מאחלת לכולם אחים כאלה

כי להיות אחות לאיציק זו חוויה

זה תמיד להיות מופתעת ובדרך כלל לטובה.

 

אך למרות היותי אחות "מוכה וכואבת"

אותך אני בכל ליבי אוהבת

טובה אחותך.

 

דבקות בהתמסרות - לזכרו של איציק פרין

© 2023 by Andi Banks. Proudly created with Wix.com 

  • Twitter Classic
  • facebook
bottom of page