לצאת מהכלא
למען להכיר את הבריאה, את האלוהות, יש לצאת ומהקוטביות אל ההכרה. להיות באהבה, להכיר את טוב הבורא, את האהבה הנצחית. הרגשה זו אין בה דואליות, טוב והפוך, מפגיש את האיזון בין שני המצבים. הרגשה זו יוצרת את השלם באדם ואת ההכרה של חוש חדש. יכולת לחוות חוש זה, מתחייב האדם ליצור תבנית מחשבה חדשה והיא חיבור למחשבת הבריאה. על הפרט, עליו לצאת מדעתו, לבנות קרקע חדשה ולזרוע בה זרעים היוצרים תבנית מחשבה חדשה. זה להיות בהכרה מעבר לראייה הקיימת, פירוק התבנית הישנה. התבנית הקיימת במחשבתו של הפרט יצרה כלא, עליו לפרוץ פתח בתא הכלא עם כלים חדשים.
הדרך אל הלא נודע
כשאת מתכוונת לניצחון מציגה את מלחמה. המשחק הוא על דרך המלך. להרגיש את השלום, איחוד החושים בהרגשה. באמצעותה נחוות עוצמת יכולתכם לעמוד מול אתגרים שגם אם אינם תלויי דבר בידיעתכם, תלויי דבר במהותם. רוצים אתם עצמאות, רוצים אתם חופש ואינכם מוצאים את המילים למשמעות שני אלה. שאלו עצמכם מהי עצמאות, מהו חופש. מהיותכם כבושים בחמשת החושים, פתרונות באים מעולם החושים והם רק חמש.
השלום נמצא בתוככם. אין הוא במסתור. עליכם רק להושיט יד ולגעת בו. אך מהיות שני הקצוות בתוככם, הכרת השלום באה מהבנת המלחמה. כאשר מאסתם בתוצאותיה בוחרים אתם שבילים חדשים, להביא שלום פנימי. התעוררות נעשית כאשר המחפש אינו שבע רצון מהיש הקיים. כאשר בהרגשתו הצלחות מכול הסוגים, האישיים והכלליים, הוא מסתפק בהם ונעדר הצורך. מהיות סיבה ומסובב קודם ונמשך בפני כולם, השפעתה תהיה על פי קליטה ופליטה, אישי וכללי.
