דבקות והתמסרות - הספר

 

פרק א: אמונה – תחילתם של חיים חדשים

 

תוכן עניינים

תהליך בניית האמונה בתוכי 

הדרכה לאמונה בעצמך

מבחן האמונה

 

תהליך בניית האמונה בתוכי

 

כדי לצמוח בתוך עולם זה נדרש ממני האומץ לשנות דפוסי התנהגות שעל פיהם חונכתי. חיי תבעו אורח חיים חדש. 

 

עד 1996 הייתי חלק מהעדר, אפשרתי לסביבה לנתב אותי על פי ציפיות ונורמות חברתיות. אומנם בתוכי הייתה התנגדות גדולה ובחלק מהמצבים מרדתי, שאלתי שאלות שלא נתנה להם תשובה, מדוע ברא אלוהים אנושות אכזרית, כעסתי על אלוהים. ציירתי עולם הרמוני, לשמי נדבק אוטופית. בתוכי הצטברו רגשות כעס וזעם, אלה הנחו את מעשי.

 

אירועים שהציבה בפני המציאות והקושי להתמודד איתם לא הניחו לי לשקוט על השמרים. הזרע נבט מתוך רגשות אשמה, ייסורי מצפון, התחלתי לחטט בנבכי הילדות. אומרים שכאשר תלמיד מוכן המורה מגיע, נחשפתי לספרים תומכים ובונים שהפנו את תשומת ליבי שאפשר גם אחרת. הספר הראשון שהגיע לידי "אזורי המשגה שלך", הבהיר לי שיש לי את היכולת לשנות את מה שאינני אוהבת. כך התחיל מסע חיי. מספר לספר התעשרתי, הרחבתי ידע. התאמנתי להיכנס למרחב חדש, התחלתי לעשות מדיטציות. הצטרפתי לקבוצות תומכות, השתתפתי בהרצאות ומהאדמה החרוכה בקע החוטר.

 

ביום בהיר בעודי מדיחה כלים שמעתי קול בראשי הפונה אלי. מהפך !!. לאחר ברורים למצב שאינני מכירה והיה לי לפחד, חוויות שחיפשתי הגיון מאחוריהם, התברר לי שהמצב הוא חלק מהתפתחות טבעית של האדם, אין התופעה זרה ומוזרה, תופעה שכול אחד מסוגל כאשר הוא מקלף קליפות ומחפש לדעת את האמת, שואל מה משמעות החיים, האם יש מטרה לחיים, לסבל ולכאב, למה יש סבל בעולם, מה משמעות הסבל ועוד. חיבור חדש זה היה למדריכי הרוח שלי. נחשף בפני עולם קסום.

 

אין הדברים מובנים מאליהם. חשבתי שדעתי השתבשה, תופעות יצרו פחד. הספק קטרג, השכל אמר הכול בדמיון. מה שאפשר לי להרגיש נוח ולהמשיך בדרך, היו תמיכתו, בטחונו  ואמנותנו של איציק בעלי. דבקתי בו, יצרנו זמן משותף, ישבנו יחד, הוא כתב את הנאמר.

 

לפתח אמון כאשר קיים מכבש הספק והצורך להיות נורמטיבית ולקבל קשר מעין זה כמצב טבעי, היה תהליך.

 

*****

 

הדרכה לאמונה בעצמך

 

מחפשת הנך מקורות חיצוניים ואלה מערערים את האמת, דוחים אמון ליצירת קשר עם שורש נשמתך. נדרש אימון של תקופה ארוכה, לקשור קשר עם ההדרכה, ליצור חיבור אל השורש, בקשר אמיץ ומהודק להשגת האמונה.

 

מחשבותיך יוצרות חוסר דיוק בתפישת המציאות. מחשבות ותפיסת המציאות דרים באותה קומה. הדרישה לראותם כיחידה הציבה ציפיות, אלה יצרו כעסים פנימיים ושיפוט מול הסביבה. זאת עליך לשנות במחשבתך.

 

השגת קשר המשלב רוח וחומר בקיום מערכת יחסים הדוקה, אמון הדדי בין שני בני אדם שונים זה מזה, מאחדת אותם אמונה. אחדות, להיות כל אחד באשר הוא, לראות בו כחלק אחד ממך. קשר זה מאפשר נתינה ללא תנאי מאהבה ששורשה באמון ונאמנות. אמון זה מאפשר את התפתחותך הרוחנית.

 

בעשייתך לא מצאת את ההרגשה של 'אני שווה', ביטלת את מעשייך. מילאת רצונות של אחרים, את רצונותייך שמת בצד, למרות שכול מעשה היה מתוך רצון נעלה של הרוח והוא היה זה שהניע אותך לעשייה מתוך אמונה במציאות אחרת. במילה מבוטלת וטפלה ששורשה נמצא בקיום דרישת חיזוק חברתי, צידוק למעשים, ביטלת ערך נאמנותך השורשית המוכחת במעשים ותמיכה.  

 

אין בחומר יכולת השגת פעולה ללא הרוח. הוא כמניע מנוע ואמצעי להשגה רוחנית. על כן ראי את מעשייך כתוצאה של חיבור אל הרוח, חיבור המתקיים בגלגול זה לצורך התפתחותך. אהבה שזורה בחיבור אל הרוח.

 

פעולה שזורה באהבה, מעניקה אהבה.

 

חיפושך בדיאלוג בינך לבין היקום דרך גורם חיצוני, מבטא את אי ביטחונך ואי אמון במי שנתן בך את אמונו והכלים להמשך הדרך. המחשבה לא הייתה שלך, נאבקת בין אני והאור.

 

ההדרכה באה לומר לך כי:

 

• גורמים חיצוניים עדין מערערים את אמונתך בך, השפעתם שלילית.

• יש עדיין להשריש אמונה בעצמך.

• ספק זה בא להראות לך כי אמונתך בך דורשת התבוננות, היכן נמצאים הרצון והספק.

• רצונך להערכה בין עצמך לבין הסביבה, יצר את הבלבול.

• מערכות היחסים משקפות את התהליך והאמון בדרך לעוצמה.

• בין האמונה לבין הצורך להרשים את הסביבה, נמצא האגו.

• השתיקה יפה. בשתיקה נמצאת קבלה, אמון, ענווה, צניעות ומחילה.

 

היכן שנמצא הרצון האמונה שזורה בו.

 

*****

 

מבחן האמונה

 

כיצד ביכולתכם לבחון את נאמנותכם לאמונה שרכשתם, ישאל כל אחד שאלה זו בתוכו,  בתוכו תימצא התשובה הנכונה לו ממקום שהבנתו נמצאת. כוח אמונתו נובע מנסיבות חייו. כל אחד עולם הוא, ומהיותכם נפרדים זה מזה רבים העולמות ורבות הדרכים להביא אמונה באלוהות לתוככם, כחלק אחד מכם.

 

כאשר נופלת רוחכם נופלת עימה אמונתכם. אלה הם הטלטולים בין השכל לרגש. השכל מקטרג ומרחיק את רגשותיכם. תפילותיכם להסיר סבל ולחוות עונג, כול כולכם בעולם הזה. עולם הרוח נעדר מחשיבתכם, אין הוא בהשגתכם מהיותכם רחוקים מהשגת אמונה. כל תשומת לבכם באה מתענוג עולם החומר. כאשר תענוג זה מופר, הינכם בטלטולים בין הרצוי למצוי, עולמכם מתהפך.

 

רוחכם הנופלת מרחיקה את אמונתכם, רוחכם הנופלת מקרבת אתכם אלי. זו דיכוטומיה אלוהית, דבר והיפוכו. כאשר תגדילו את אמונתכם ותחשפו את הנסיבות, התגובות ישנו פניהם. ידיעת הנסיבות ייצרו יציבות בחייכם, הגילוי יעצים את האמונה לרוח. משמעותו, פעולתכם תבוא בביטוי דרך עולמות עליונים וחוקיהם.

 

חוקיו הם פשוטים, על פי התוצאה והנסיבות רוכשים אתם אמונה בדרך, בנתיב הנבחר.

 

אדם יוצר בתוכו אמונה על פי תפיסת המציאות הסובייקטיבית, אמונה זו אינה דומה לאמונה הנרכשת בדרך אקטיבית. כוח האמונה נוכחותו במימד הרוח במחשבת האדם. 'נעשה ונשמע' היא רכישת אמונה שמאפשרת ניסוי ותהייה על ידי הרגשה פיזית שיוצרת השגה.

 

משמעות מחשבת האמונה מבססת יכולת חשיבה מקורית, ה- 'לא יאומן' נוצר. לכן מקומה של האמונה מעבר לדעת. יהיו כאלה שנוכחותה נמצאת בידיעה הפנימית, אין צורך 'תוכיח'. לה תנודות בין מצוי לרצוי בערב רב של התנסויות, כך ימשיך האדם את חייו.

 

מבנה עם יסודות רעועים יהיה לתל הריסות לאחר רעידת אדמה. אמונה אצל אחד תוביל לשלילה, לקורבנות, ואצל אחר לצמיחה. ההבדל ביניהם נשען על חשיבה 'אני מסוגל', 'אני יכול', 'אני אצליח'. אמונה זו תדחוף את החושב להשיג בתוצאה שבין כל העליות והירידות ימצא הוא פתח של תקווה ובכל מצב יראה יתרון. בין האחד לבין האחר יקום ההבדל בהתקיימות החיים באמונה והיפוכה.

 

היווצרות האמונה מאפשרת התחדשות יצירתית מקורית, ממלאה את נפש האדם בשמחה, בהכרח תהיה מהותו מלאה בחדוות החיים. אין נוסיף על ההפוך, אלה נמצאים בגילוי בעיניכם.  

 

בהרגשת השמחה נשזרות אמונות מעלות אל מהות החיים, להיות בשמחת מחשבת הבריאה.

 

אהבו את הדרך מהיותה חושפת את אמונתכם.

 

הלב מפנה אל התובנה שמחזקת ליצור תוצאה, מסירה מהחושב ספקנות ומחדשת את האמונה.

 

תדעו את אמת לבכם מחיבור הלב והשכל, יחד ירקמו את כמיהתכם  להבאת השתוקקות לגילוי.

 

אין אחד ללא השני, אין אחד יבטל את השני, שניהם ייצרו את קו האמצע. תורמים הם אחד לשני באחדותם מהיותם מנוגדים.

 

נסיבות מחזקות אמונה והפוך, עד להבנה כי רוח וחומר הם כעין גבר ואישה בחיבורם. זה ללא זה, אין קיום עולמות. עולמכם נברא להביא עולמות הנעלמים מעינכם לעינכם, ליצור את אמונתכם. דרך אחת לאמת זו, להכיר את הניצוץ בתוככם. אירועים יוצרים את הנתיבים הפורשים את הדרך אל מטרת הבריאה.

 

נסיבות החיים מנתבות את דרכנו להתקרבות אל הניצוץ החבוי בתוכנו. אם נתנגד לנסיבות, או שנקבל את הנסיבות, גודל הייסורים יהיה כגודל תפיסת האירוע. המציאות מוכיחה, הדרך אל הרוחניות כרוכה בעליות וירידות, התוצאה התעוררות פנימית.

 

בנתיבי הדרך לקבל את דרך הייסורים כמתנה, היא כעין לקבל את התנגדותכם ולפתח אמונה. כאשר השכל מתעורר בסימני שאלה למציאות הווה, יוצרים אתם התרחקות, התרחקות מביאה הרגשה של תהום, הרגשה של חור שחור. הרגשה דוחפת לצורך בתפילה. תפילות בדרכן אל העליון, יוצרות בלב המתעורר את האמונה בצורך גדול לשינוי. מתעוררת התקווה, אמונה מתפתחת, חוזרת אל המתייסר דרך ייסוריו. לייסורים יש כוח לבטל את עצמם, כפי שיוצרים את ההתכווצות, יביאו עימם את ההתרחבות. אין אחד ללא השני.

 

התרחבות מביאה עימה תענוג, נפתח שער המחילה והסליחה, שער הבקשות למילוי, שער אל הרוח. ללא הרוח נפשכם תימצא בתהום, אין בו מוצא. האמונה נזרעה, גם אם נמצאת בהסתרה, המתייסר נוגע בה מתוך התרחקותו משכלו. שכלו הוא המכשול, בשכלו מתלבש האגו, עד 'יגיעו מים עד נפש'. ליבו המתעורר ישים קץ לייסוריו, יביא את הגלוי לחייו בהבנת הדרך באמצעות שכלו. רוח ושכל יצעדו יחדיו עד לאיחודם באמונה והיא בלבכם שוכנת.

 

בדרך, בגן השושנים, יידקר ההולך בקוצים, ניחוחות יעלו באפו ויסירו 'קשה עורף'. ניחוח הוורדים ירומם את ליבו להתקרב אל היוצר. אין היוצר ברא ייסורים, הביא את אהבתו בניגודיו, בנבראים הבוחרים את הדרך אליו.

 

ייסורים הם החלק היחסי במקום של כל פרט בנסיבותיו, על כן אמונתו תתפתח על פי אותם חלקים שמכיר דרך בחירתו הנוכחית. ביחסיות, בציר המינוס והפלוס, ניגודים, ניחן עולם זה. בהרגשתכם רצון והשתוקקות לתענוג, להיות בשיא האקסטרים, והוא אינדיבידואלי אצל המשיג. על פי המאמץ שמשקיע בהשגה ישיג את הרגש העילאי. דרך ניגוד, תמצאו את אלה הסובלים ומתייסרים, להביא חיים. בדיעבד, יהיו כאלה שמודים לתוצאה והופכים את חייהם לאמונה בבורא, נפתח צוהר לאופטימיות.

 

בסופו של דבר הייסורים הופכים לברכה.

עומק הלב הביא ייסורים ליצור שינוי ותיקון.

 

אלה הנמצאים בדרך, אמונתם מטלטלת מצד לצד על פי התוצאה. תוצאה טובה, קיימת נוכחות הבורא. תוצאה הפוכה, 'אני לבד, ננטשתי'. אמונה אינה מאפשרת טלטולים, היא יוצרת את הכוונה. כוונה, לחוות את הבורא בתוכי. בכל הדרכים נמצאת היכולת להביא אור לייסורים.

 

אור הוא כוח הבורא להחזיר את אורו אליו בדרכי האמונה, כי אין עוד מלבדו. דרככם אליו היא הרגשתכם את אהבתו, להפוך את השנאה לאהבה.

  

הדרך אליו בייסורים כי נסתר הוא מעינכם. שוכן הוא בלבבכם. דרך לבבכם התקרבותכם מהיותכם מרגישים אותו.

 

דרך ליבכם יוצרים אתם הרגשת העליונים, מתחתונים עולים מעלה.

אמונה אינה מבטלת את הדרך, אינה מבטלת ייסורים, היא מאפשרת פעולות וצורות חדשות לחיים, התקרבות הנברא אל הבורא. במעשים ימדדו אמונות, להוציא מהכוח אל הפועל. כלי ריק יביא מילוי לעצמו ולאחרים במעשי ברכה.

 

*****