חצי גוף מת  10.10.08

 

איציק נשמה שלי  

 

חצי גוף מת אצלי. אף אחד לא רואה שאני נכה, חגגנו את יום הולדתי בלעדיך. אתה יודע שאני לא עושה עניינים עם תאריכים, פתאום הם הפכו להיות חשובים. 9.4 מאחורי בתחושה אני סוחבת שק יהלומים על הגב, וכרגע עצב עוטף אותי. המצילה שלי חנה מורת הנפש, גיל משלים אותך עם ההיגיון, יובל מסיע אתי לרעננה כל יום שני הם מחזיקים אותי לצוף מעל המים.

 

כשהעצב מתקיף נעלם כל מה שאני יודעת כדי לעזור לעצמי. אני מרשה לעצמי רגעי  רחמים עצמיים, בהצעתה של חנה אני נותנת זמן ומתרגלת גבולות בלהיות קורבן.

 

נהנית לשוחח עם גיל, כל כך שונה אובדן בין גבר לאישה. קבלתי ממנו ספר שמתעד את הפרדה עם אשתו והתמודדות המשפחה עם הסרטן וכמובן טיפים לחיים. לי היה מזל שאת כל זה חסכת ממני.

 

באמצעות תאריך הלידה חנה מנתבת את דרכי איך לפתח כוחות נפש חבויים. היא ענקית, מפתיעה אותי בחשיבה יוצאת דופן, מחכה בקוצר רוח ליום שני הבא.

 

כמו שאתה רואה אני ממלאה את עצמי בדברים שאוהבת, בשמיכת האהבה שלך, במילים החרוטים לי בלב. איזו טיפשה הייתי שלא ידעתי להתייחס אליהם בחייך, איך אמרת את צריכה להוציא כסף ולשמוע מאחרים, בדיוק כמו דג שיוצא מהמים אז הוא יודע שהיה רטוב.

 

האמונה מביאה לי את התקווה.

אמונה שהחיים ממשיכים ואתה נגיש לי ברוחך מאפשרים לי לצעוד  ולהתמודד עם מה שבא...

 

קוצו אתה עולם ומלואו גם כשאינך.

אתה חיי בתוכי

 

אוהבת אותך 

ציפי