פחד  18.3.08

 

קוצ'ו מתוק

 

קוצ'ו, אתה היית מאמין אני עוד בחיים. חשבתי שאחרי שעזבת אותנו לא אחיה יום אחד בלעדייך. זו הייתה מחשבה ילדותית של רחמים עצמיים.

 

הפחד איך אחיה בלעדייך, מפחידה אותי. האנרגיה הביטחון שהענקתה לנו גרמו לי לחשוב שלא אחיה עוד יום. רציתי כל כך להצטרף אלייך עייפתי מהחיים. אבל גם יכולה להכריז שלמרות שאינך נמצא כאן, יש הרבה רגעי שמחה, זאת בזכות הילדים שלנו. קוצו הם נפלאים .

 

רחלה נכנסה לגן החדש. היא עברה תקופה לא קלה עם כל העברה, אילו אתה היית כאן הכול היה אחרת, הקשר מתוח  בינינו. כמו שאתה יודע היא פייטרית, הצליחה להרים פרויקט. הגן נפלא אין מה להגיד יש לה את זה.

 

משקיעה הרבה לשמור על ביחד במשפחה, לשמר את מה שהיה תמיד. גם הילדים זקוקים לזה. ברור לי שזה זמני אזרום עם מה שיבוא.

 

יש עליות ומורדות בהתמודדות חדשה לקבל החלטות אני עם עצמי. זה חלק שאצטרך ללמוד.

אצור את עצמי מחדש כפי שהייתי רוצה שינהגו איתי. מחשבה זו עוזרת לי ליצור שינויים.

 

אוהבת

ציפי